ס י פ ו ר י ם פ י ל ו ס ו פ י י ם 134 המים בשצף קצף . מי שהשליך את עצמו למים באותה נקודה, לא נותר , וגם ה האחרונ הגדה הדירו את רגליהם מןשבשגרהבחיים . מטיילים הפרופסור נזכר עכשיו שזה זמן רב לא היה במקום . הדבר התחוור לו בדמות פעם ראה את הבניין בעל הארובות הוא לא זכר שאי ; בית חרושת גדול , עמד בית, שגם הוא ה האחרונ גדה ל הנישאות לשמים . במורד הדרך, בסמוך אתהפרופסור פנס שלאורו הקלוש קרא ר, לא היה קיים בשעתו, ולפני השע הגיע למסקנה שהמבנה הגדול אןמכ . ן פונדק האנילי הכתובת על השלט : לגייסשהצליחהלבתשומתבית חרושת לצבעים, ובה בעת תמה עלואה ומיד גם מצא את ההסבר המתאים : הרגע – רהגשבשלדבריםזובשעה . אותוחשיבות לכל הסובב מקנה המכריע ,עצום בגודלו . למעלההביתקודר והיההמראה עכשיו ניצב על גדת הנהר . ם הגוש האפלש : הר חיוורפעם זודיבקע משטים בשמים, מאחורי העננים ה . הואברוֹקִ – וכאן למטה המיית הגלים,של בית החרושת וארובות העשן רכן קדימה . . . המקום שאתה ! ם לפתע נשמע קולה של דמות בלתי נראית : "אתה ש . מחפש הוא יותר למטה" הפרופסור נבהל, ואחר כך התעשת . הסתכל סביבו והבחין באיש שישב טרתו . על גזע עץ ועישן א...
אל הספר