366 אלכסנדר יעקובסון מהו מעמדה המשפטי של השפה הערבית בישראל בעקבות קבלת חוק-יסוד : ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי ( להלן : חוק הלאום ) , שסעיף 4 שלו עוסק במעמד שתי השפות, העברית והערבית ? האם הערבית היא עדיין "שפה רשמית", ומה היחס בין מעמדה למעמד השפה העברית ? לפי לשון חוק היסוד ( סעיף 4 ( ב ) ) , הערבית היא שפה בעלת "מעמד מיוחד" שההסדרים הקשורים בה אמורים להיקבע בחוק, בעוד שהעברית היא "שפת המדינה" ( 4 ( א ) ) . אבל האם נכונה האמירה הנפוצה שחוק הלאום ביטל את מעמדה המשפטי של הערבית כשפה רשמית שנייה ? הדבר תלוי בפרשנות לסעיף קטן ג . מהו "המעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה", שלפי סעיף 4 ( ג ) אינו אמור להיפגע בעקבות ההסדר שנקבע בסעיף 4 ? אם מגיעים למסקנה שמדובר במעמד משפטי, ואם המעמד המשפטי של השפה הערבית לפני קבלת חוק הלאום אכן היה, כפי שמקובל לומר, מעמד של שפה רשמית שנייה — המסקנה היא שקבלת חוק הלאום לא פגעה במעמד זה של הערבית . לא נראה שהקביעה הפוזיטיבית ביחס למעמד הערבית המופיעה בגוף חוק היסוד — שפה בעלת "מעמד מיוחד" — סותרת את המסקנה הזאת, מאחר שאין סתירה בין...
אל הספר