294 כניסת אמנים נעם סמל תפקיד מהמדינה הציונית, היו עוזבים את האירוע לאות מחאה . עם זאת, להימצא באירוע רשמי לצד קולגה מסוריה היה עבורי תקדים . סוריה לא היתה אויב רחוק, מדומיין ; לא בחריין ולא סעודיה . עבור ישראלים בני דור המדינה, היא היתה הצד השני של כוונת הרובה . קרובה כל כך ורחוקה בתכלית . גמלתי בלבי לפתוח עם סאאד בדיאלוג . בתום יום הדיונים הראשון חזרנו כל המשתתפים כאוגדה אחת אל המלון במרכז רומא . עוד בשיירה התאמתי את קצב הליכתי לצעדיו של סאאד . כשנמצאנו כתף אל כתף התוודיתי על סקרנותי . למרבה ההפתעה, השיב לי באותו מטבע . במהרה גלשה השיחה לתיאטרון . דיברנו כשני מנהלים, וכל אחד מאיתנו תיאר באוזני חברו את הרפרטואר שהוא מציג באותם ימים . בלהט השיחה, כשנכנסנו למלון לא הבחנו בשני הצלמים הישראלים שעמדו ליד דלפק הקבלה . האחד שליח "ידיעות אחרונות", האחר של "מעריב" . שניהם לכדו אותנו בפריים משותף . חסרי מודעות למתרחש ומרוגשים מעצם המפגש בינינו עלינו כל אחד לחדרו . אחרי מקלחת קצרה יצאנו שוב . הפעם רק שנינו, המנכ"ל הישראלי והמנכ"ל הסורי, לטייל ברחובות רומא . כאשר הצעתי לעצור באחד מבתי הקפה שנקרה ...
אל הספר