ש י ח ה | 211 מחליט עליו הוא אסטרטגיה של דיבור, שיש בה יותר או פחות איכות טכנית, יותר או פחות תקשורת . כשמשורר מחליט על גובה הרף שהוא מציב מצד האיכויות של השיר, הוא כבר בוחר את קהלו : האם החוויות או הרעיונות מורכבים או פשוטים ? האם האופן שבו הוא מעביר את המסר דורש מאתנו להכיר את התנ"ך ? את שייקספיר ? את שופנהאואר ? האם עלינו לפתוח ספר היסטוריה ? מילון ? אנציקלופדיה ? זוהי בחירה לגיטימית, במובן זה שבתוך הסקלה של איכות-מול-תקשורת היוצר זכאי להחליט על סוג השיח שהוא רוצה לשוחח . בחירה כזו שונה קטגורית מן הבחירה באי-דיאלוג — מן הבחירה בערפול, בנוסחאות תחביריות אליפטיות, בדיבור פרטי מוצפן או באמירות כלליות . האחריות על התקשורת עם הקורא היא קודם-כול של הכותב : עליו להיות מסוגל לאמץ את עולמו הלשוני, מושגיו ונקודת מבטו של הקורא שלו בתרבות נתונה, ולכתוב אל קהל היעד שהיצירה נועדה לו באופן שיאפשר הבנה, תגובה ויצירה בעולמו של הקורא . הדרך להשיג זאת היא לסייע למסר לעבור בלי מכשולים אל יעדו, כלומר לא לשכלל את האיכויות הטכניות של השיר מעבר לנקודה שבה תקשורת טובה עדיין אפשרית להשגה . הביצוע, מבריק ככל ...
אל הספר