52 | ש י ח ה הומוארוטי בולט ביוון העתיקה לתקופותיה — הארכאית, הקלסית, ההלניסטית והאימפריאלית-רומית . העדויות לכך מתחילות בגרפיטי מן האי תֶ'רה במאה ה- 8 לפנה"ס, נמשכות בשירה הארכאית והקלסית, בציורי הכדים, בפרוזה האָטית, בקומדיות של אריסטופנס, ומאוחר יותר גם בשירה ההלניסטית . אף כי לא ידוע לנו על רקע דתי ישיר להומוסקסואליות זו, הרי מיניותם הרב-פנית של האלים היווניים משתקפת במיתוסים, וכבר האפוֹס ההומרי מעיד עליה . היוונים הרגישו חופשיים לבטא את רגשותיהם ההומוארוטיים ואף השתמשו באותם מונחים לציון אהבה הטרוסקסואלית והומוסקסואלית, בלי שהרגישו כל צורך להבדלה מושגית או רגשית בין השתיים, כשם שגם לא ראו הכרח לבחור ביניהן בחירה מוציאה . ניתן להצביע אפוא על נורמה כללית של התנהגות "ביסקסואלית" במונחינו, ועל הומוסקסואליות כפן אחד שלה . ההומוסקסואליות ביוון נבדלה מן התופעה המודרנית המוכּרת לנו בעוד מספר היבטים חשובים : 1 . האבחנה בין בן הזוג האקטיבי לפסיבי הייתה קטיגורית וחשובה בהרבה מהאבחנה בין המינים . 2 . התפקיד הפסיבי הוגבל לגילאי הנעורים ( עד הופעת סימני הבגרות המשניים ) והיווה, כנורמה, שלב חיים...
אל הספר