פרק ט : המסך עולה על תיאטרון "זוית" 91 הקמת תיאטרון זוית ב- 1958 ( בהשראת שירו של אלתרמן ) היה ציון דרך חשוב בתולדות הבמה העברית, ואני הייתי אחד מאדריכליו ומכונניו . כיצד הוא קם ? כל זה קרה בעקבות מעשה מיוחד שאירע בתיאטרון הבימה באותם ימים, בתום העשור הראשון של מדינת ישראל . הייתי כבר על סף קבלת קביעוּת בתיאטרון הלאומי, לאחר חמש שנות ניסיון במשחק, תקופה שהיה צריך לעבור כל צעיר שרצה להתקדם ולהצטרף לקולקטיב של התיאטרון . היינו חבורה של צעירים, נועזים, רעבים לשנות ולעשות תיאטרון איכותי, בצד הדור הוותיק של השחקנים . הספקתי להשתתף בהצגות רבות, ושמי כבר נישא כשחקן מבטיח . ואז באה שנת 1958 , שהייתה שנת משבר בתיאטרון הישראלי בכלל וב הבימה בפרט . כבר הזכרתי שהתנהל פולמוס כבד בינינו, צעירי הבימה , לבין ותיקי התיאטרון, בנושאי התוכן והכיוון, והפולמוס הזה העצים את תחושת הניכור והעתיד הלוט בערפל . ההצגות שרצו אז הותירו את הקהל אדיש ואת הקופה ריקה . הייתה עונה של בינוניוּת, והצגות ירדו בזו אחר זו, לאחר שרצו תקופה קצרה בלבד . הרמה האומנותית הנמוכה והדשדוש המנהלי הביאו לתוצאה אחת : פיטורי שחקנים צעירים...
אל הספר