מִבְצָע קדש, בו שיתפה ישראל פעולה עם צבאות בריטניה וצרפת, אמנם היה הצלחה צבאית, אך לא השיג שום מטרה מדינית . באופן חריג, שתי מעצמות ‑ העל, ארה"ב ובריה"מ, שיתפו פעולה בלחץ על ישראל, בריטניה וצרפת להסיג את כוחותיהן ממצרים, והכירו בהלאמת תעלת סואץ ע"י נאצר . כתוצאה מכך, קרנו של נאצר עלתה עוד יותר . הוא נחשב למנהיג הבלתי ‑ מעורער לא רק של מצרים, אלא של העולם הערבי כולו, ואף היה בין יוזמי "תנועת המדינות הבלתי ‑ מזדהות", בה היו חברות מדינות מאסיה ומאפריקה, בהן מדינות חשובות כמו הודו, סין, אינדונזיה, יפאן, איראן, אתיופיה ועוד, שישראל ייחלה לקשור עימן יחסים דיפלומטיים וכלכליים רשמיים, וטורקיה, שאמנם קיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך סירבה להרחיבם, בשל החשש מתגובה מוסלמית חריפה . באותה שנה שבה נערך מִבְצָע קדש יצא לאור ספרו של נאצר, "הפילוסופיה של המהפכה" שבו פרשׂ את משנתו המדינית, לפיה מצרים נמצאת בשלושה מעגלים ‑ המעגל הערבי, המעגל המוסלמי והמעגל האפריקני, ובכל אחד מהם נועדה לה עמדת השפעה . בהכוונתו של בן ‑ גוריון, שעוד לפני עלייתו של נאצר חיפש בעלות ‑ ברית לישראל בסביבתה הקרובה, הגבירה ישרא...
אל הספר