216 שמואל ארליך היחידי, וגם לא המשמעותי ביותר, הקיים בין השניים . אהבה ומוות הם חלק מהחיים, כמו החלום . הם אינם תופעות פסיכואנליטיות ; קיומם אינו תלוי בשום דרך שהיא בפסיכואנליזה . גם האהבה וגם המוות היו והינם מאפיינים דומיננטיים של החיים, מעין סימני דרך מובהקים של חיי אנוש . אפשר לומר שהם הסוגריים, או המירכאות, שביניהם ובתוכם נע מסלול החיים . הפסיכואנליזה, המציבה לה כמטרה את הבנת חיי האדם כפרט וככלל, קשרה את עצמה עמוקות לשתי התופעות הללו, דווקא משום מרכזיותן וחשיבותן כצירים או כמוטיב מנחה ( leitmotifs ) בתוך החיים האלה, שאותם היא מנסה לחקור, להבין ולשפר . תחילתה והתפתחותה של הפסיכואנליזה בניסיונות להבין את חיי האהבה של האדם, ייחודם והתפתחותם, והגלגולים, הסטיות והמוזרויות המאפיינים אותם . אך למרות עיסוקה הרב בתחום, לא יצרה הפסיכואנליזה עד עתה תיאוריה מגובשת והגדרת עבודה ברורה בנושא האהבה ( 1977 Altman, ) . פרויד הודיע בחברה האנליטית הווינאית עוד ב- 1906 על כוונתו לכתוב עבודה מקיפה בנושא "חיי האהבה" ; ואכן שלוש מעבודותיו המאוחרות יותר נושאות את כותרת המשנה הזאת ( Freud, 1910, 1912, 1917 ...
אל הספר