137 ספה וחברה זכתה להן אינני נמשך דווקא להיבטים האנטי-דתיים של ביקורת המקרא או של ההיסטוריוגרפיה, לפן הספרותי-רומנטי, ואפילו לא לזה היהודי-לאומי . כל אלה טופלו כבר בהרחבה . מה שמרתק אותי ומושך את תשומת לבי היא דווקא הכותרת שפרויד בחר לתת לחיבור זה, בדגש על המילים "משה האיש", ובעקבות כך על מקבילו "האיש פרויד" . "האיש משה" הוא כמובן ציטוט מקראי, שיש מקום להניח שהיה מוכר לפרויד . אם נתבונן במקור המקראי נמצא שביטוי זה מופיע רק פעמיים, שתיהן בספר שמות, ובשתיהן ההתייחסות היא בבירור למנהיגותו של משה . הפעם הראשונה צבועה בגוון חיובי בולט : "וַיִּתֵּן יְהֹוָה אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" ( שמות יא, ג ) . ואילו הפעם השנייה מופיעה בהקשר של חטא עגל הזהב, והיא בעלת גוון שלילי : "וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ...
אל הספר