298 | כל השאר הוא אלמוות דוקומנטריים אחדים, ביניהם על פצועי מלחמת ששת הימים ואת הסרט לוחמי הגיטאות . 193 הקו המנחה של הסרט היה שואה ותקומה : המרמש העבירה את הצופים בישירות ובחריפות מחורבות ורשה לשדה חרוש בקיבוץ, מגוויות שהועמסו על עגלות בגטו, מקברי אחים ומשלדים לקבוצת חיילים בבית לוחמי הגטאות שהאזינה לצוקרמן מספר על הקמת הארגון היהודי הלוחם . לפעמים השתלבו התקופות זו בזו, למשל בתקריב של זרוע מקועקעת של חבר בזמן שתיקן טרקטור או של חברה שמזגה מרק בחדר האוכל . רואיינו צעירים שהביקור במוזיאון הזכיר להם את הרעב בביאפרה וגם הדור השני במשק שסיפרו שהם משמיטים את המילה גטאות משם הקיבוץ שלהם כדי למנוע לעג וזלזול . קבוצות ילדים שביקרו במוזיאון הסבירו מה למדו : היום ילדים הם גדולים וחזקים, לא כמו הילדים בשואה שהיו רזים וחלשים . משם נעה המצלמה לעגלול על השביל ולצעצועים על הדשא . צוקרמן היה מרואיין מרכזי, לפעמים שימשו דבריו מעין קריינות, כשמנה את הישגי המשק במלאת עשרים שנה להקמתו וכשהדריך קבוצות מבקרים . הוא סיפר את מה שסיפר תמיד : נטייתו להאריך, להרחיב ולפרט הייתה יתרון לבמאית שבאה לאסוף חומר וערכה...
אל הספר