שבגללה דורשים היועצים המשפטיים ריסון תקציבי בתקופת בחירות היא כדי למנוע מצב שבו הממשלה היוצאת תקבל החלטות שיחייבו את הממשלה הבאה ויקשו עליה לממש את מדיניותה . נוסף על כך, הם צריכים לוודא שהמפלגות שמרכיבות את הממשלה לא משתמשות בכסף ציבורי ובמשאבי המדינה כדי להשיג יתרון בבחירות על פני המתחרות . לכן, כשמדברים על כלכלת בחירות בישראל מתכוונים לתקופה שבה ראש הממשלה, שר האוצר או השר הרלוונטי כבר מריחים בחירות אבל עוד לא נקבע המועד הרשמי שלהן . חשוב מאוד גם להבדיל בין כלכלת בחירות, שבמסגרתה אכן גדֵלה ההוצאה הממשלתית כדי לתת הטבות לבוחר, לבין הבטחה לכלכלת בחירות ‑ התחייבויות ציבוריות ללא כיסוי שמפזרים המועמדים בניסיון לפתות את הבוחרים להצביע להם . בינואר ,2021 חודשיים לפני הבחירות, פרסם נתניהו תוכנית כלכלית ענקית בעלות של 15 מיליארד שקל, שכללה מענקים אישיים של 750 שקל לכל אזרח . כבר בערב הצגת התוכנית תקף נתניהו את היועץ המשפטי לממשלה, שהבהיר מבעוד מועד שיתנגד למהלך מסוג זה : "אולי היועץ המשפטי לממשלה יגיד לי כמה חיסונים להביא ? לא נעלה על דעתנו לפגוע בבריאות אזרחים בגלל בחירות ולא נפגע בפרנסתם ...
אל הספר