שלימדתי שם, ושבהן ניסיתי לראשונה כמה מן הרעיונות המוצגים כאן . באמצע שנות השבעים היה לי הכבוד להיות תלמידו של צַ'נְדְרָאסֵקַאר, שעבד עם רבות מן הדמויות הראשיות בסיפור הזה ( הוא היה האורח הצעיר שישב עם רָתֶרפוֹרד ואדינגטון בתחילת אינטרלוּד 2 ) . משנות השבעים המאוחרות זכור לי בחיבה אחר ‑ צהריים ארוך עם לואי דֵה ‑ בְּרוֹיי בפריז . הוא עדיין זכר היטב את הימים שבהם נוצרה מכניקת הקוונטים . דבר מכל אלה לא היה מוביל לכתיבת הספר הזה אלמלא העובדה המדהימה שאחרי שנים רבות של היותי אב יחידני פגשתי את קלייר . כשהצעתי לה נישואים אחרי המְתנה של שמונה ימים תמימים מיום פגישתנו הראשונה - היא הניחה אצבע על שפתי ולחשה : כמובן . לא היה לי מושג שהחיים יכולים להציע דבר כזה . לפני כן הייתי מפוחד מכדי לנסות ולכתוב את הספר הזה, אבל בעזרת הביטחון שנסכה בי הצלחתי להתקדם . ברגע שהתחלתי, מארְק הֶרְסְט הראה לי במיומנות איך למקד את הסיפור, ופְלוֹיד ווּדרוֹ, אדם מעורר השראה מאין כמותו, הראה לי איך להישאר ממוקד . בזמן שעבדתי על הפרקים השונים, ילדי סם וסופי קיבלו עדכונים שבועיים, לעיתים אפילו יומיים, ופעם אחת ( מצטער, חב...
אל הספר