הממשלה, מנחם בגין, ביקש מכל המוסדות המודיעיניים והמחקריים, ביניהם גם משרד החוץ והמרכז למחקר מדיני, להעלות בפניו הצעות שנוגעות למהלך מלחמה אפשרית בלבנון . במחקר המדיני התקיים דיון והועלו הרבה הצעות שנראו לי תלושות מהמציאות . לי היה ברור שאת לבנון צריך להבין לעומק ומבפנים . אי ‑ אפשר לדון בה עם כלים מסורתיים של מדיניות המקובלת מול מדינות אחרות . צריך לחיות בה כדי להבין איך פועל ההיגיון הפנימי של המדינה הזו . על סמך היכרותי את לבנון העליתי הצעה שהיו בה שלושה חלקים עיקריים : הראשון : עלינו להיצמד להצהרה שממשלת ישראל ניסחה והיא שצה"ל יעצור בקילומטר ה ‑ 40 מגבול ישראל ולא ימשיך צפונה משם . נהיה אמינים בעיני הלבנונים ובעיני העולם כולו . השני : נעצור בעיר דמור הנוצרית . נשחרר את העיר מידי אש"ף ונזמין מדינות נוצריות אירופאיות לשקם את העיר ואת הכנסיות שנהרסו בה . השלישי : צה"ל יפנה מזרחה ויעצור בג'זין, למרגלות הרי השוף שבשליטת הדרוזים . לא נתעמת עם הסורים . הוספתי שכל השטח בין ג'זין לבין גבול ישראל יהיה נקי מאנשי אש"ף, אשר אין ספק שיימלטו צפונה . שם הסורים ידעו לטפל בהם טוב מאיתנו . אנחנו ניתפס ...
אל הספר