בשלוש בבוקר הקצין הודיע לאמא שהיא עצורה באשמת קשר עם מדינת אויב, מדינת ישראל, ולוקחים אותה למעצר . קפצתי מיד : "אמא, אני בא איתך" . "שב", היא צעקה עלי . הוציאו את אמא מהדירה . גם את מילאד . הכול כמובן היה מבוים, הרי הוא היה הסוכן שהסגיר את אמא . לימים הבנתי שהוא ידע על המעצר הצפוי והגיע לדירה כדי לוודא שאמא לא תצליח להימלט . הוא דאג שגם עוואד יהיה בדירה . עוואד, כך הבנתי בהמשך, נעצר עוד קודם לכן, נחקר בידי אנשי מודיעין לבנונים וסורים, וסיפר כל מה שידע על הפעילות של אמא . כנראה שחררו אותו כדי שאמא לא תחשוד שחשפו אותו ואותה . עמדתי עם מילאד על המרפסת . כל הרחוב שליד הבית שלנו היה מלא רכבים צבאיים וחיילים חמושים ; כל זה בשביל לעצור אישה אחת . ארלט רצה אחריה עד המדרגות . "קחי כסף", היא לחשה לאמא . הקולונל הלבנוני הגיב מיד : "הבת שלך צודקת, קחי הרבה כסף, את הולכת לכלא להרבה זמן . . . " החיילים העלו את אמא אל אחד הג'יפים הצבאיים . באותו לילה בוצעו מעצרים נוספים בוואדי היהודים בביירות ובמקומות אחרים ברחבי לבנון . זה גם היה הלילה שאחריו ידעתי שתמה תקופה בחיי ושהאירועים מובילים אותי לקראת התמוד...
אל הספר