הנערה, לקחנו אותה לכמה מקומות מעניינים בלבנון, עד שנושא ההעברה סודר והקצין הלבנוני לקח אותה לגבול הישראלי . במאי ,1958 חצי שנה לאחר חגיגת בר המצווה שלי, סערה לבנון בעקבות מלחמת אזרחים עקובה מדם שהתנהלה במשך ארבעה חודשים בין כוחות האופוזיציה הפרו ‑ נאצריסטיים, לבין הנוצרים המורדים, אנשי האופוזיציה . אלה היו בעיקר מוסלמים סונים ודרוזים, שהתארגנו במסגרת שנקראה "החזית הלאומית" ונתמכו בידי מצרים וסוריה שהתאחדו אז לרע"מ ‑ הרפובליקה הערבית המאוחדת . מולם היו הכוחות הנוצריים שתמכו בנשיא, כמיל שמעון, שרצה להעביר חוק שיאפשר לו לשמש נשיא במשך קדנציה נוספת . הצבא הלבנוני לא התערב במלחמה, ושני המחנות ‑ המורדים ממצרים ומסוריה, והנוצרים מארצות הברית שבשלב מסוים אף שלחה חיילים לסייע להם ‑ נהנו מאספקת נשק שוטפת . כולנו עקבנו אחר האירועים שלוו במעשי טבח הדדיים, גם של הנוצרים וגם של המוסלמים . תמכנו בנוצרים בהנהגתו של כמיל שמעון, וחששנו שידם של הפרו ‑ נאצריסטים תהיה על העליונה, דבר שיביא לשינוי משמעותי במאזן הכוחות העדין במדינה בין הרוב הנוצרי, לבין המוסלמים והדרוזים שנמנו גם הם עם מתנגדי ישראל . היי...
אל הספר