ד. העדפות לשוניות וסופרים מבוקשים

חוויית הקריאה בסיפורי חיים ביידיש 303 גרמניתפולניתיידישעבריתרוסית % 4 % 3 % 10 % 29 % 54 ילידי 1846 – 1875 % 5 % 8 % 58 % 23 % 6 ילידי 1876 – 1904 אף שמן הנמנע להגיע לחישוב מדויק של העדפותיהם הלשוניות של הקוראים על סמך עדויותיהם האישיות במרחק זמן מהאירועים המתוארים ויש להתייחס לנתונים דלעיל כאל הערכה בלבד, עדיין יש בהם כדי להצביע על חלוקה לשונית ברורה בין שני דורות המחברים . אמירות כלליות של מקצת הכותבים בדבר קריאת "ספרים" או "ספרויות" בלשון זו או אחרת מחזקות את החלוקה הנזכרת . כדי להבין טוב יותר את משמעות הנתונים שבטבלה יש לזכור שאף שרובם המכריע של כותבי האוטוביוגרפיות המבוגרים גדלו והתחנכו ביידיש, לא נמצאה להם בשעתם בלשון זו ספרות שיכלה לשמש תחליף ראוי מבחינתם לספרות הרוסית או העברית . בשני העשורים האחרונים של המאה התשע עשרה, ובמידה מסוימת גם הודות לחלק מהמחברים הנדונים כאן – שפנו בעצמם לכתיבה ספרותית ואחרת ביידיש – הלך וגדל היצע הספרים וכבר אפשר היה למצוא בו ספרות יפה, ספרות מדעית פופולרית, ספרות פוליטית ומבחר הולך וגדל של כתבי עת . סופרי יידיש הנקראים ביותר היו ( לפי הסדר ) : שמ"ר,...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי