פרק שני 258 ויצירה ספרותית עברית בכלל נועדו מלכתחילה לקהל צרכנים מוגדר הרי שמפעלי ההוצאה לאור ביידיש פנו לקהל גדול הרבה יותר, התפתחו בקצב מהיר במיוחד והגיעו להישגים מרשימים, לפחות למראית עין . שעה שההיצע והביקוש לחומרי קריאה ביידיש ( בכל רמה וסוגה ) הלכו וגדלו נשמעה טענה קשה נגד חובבי הלשון העברית, המעדיפים לצאת ידי חובה בהצעת הצעות ובהעלאת טענות אבל לא בעשייה, למשל 294 ואכן, שוק הספרים רכישת ספרים היוצאים לאור בעמל, ולעיתים אף בהפסד . ביידיש עמד בשנים 1905 – 1914 בסימן של ריבוי הוצאות לאור, עיתונים וכתבי עת . עורכים ויזמים צריכים היו בדרך כלל להיעזר בגבירים בעלי ממון שישקיעו במיזם פרסומי כזה או אחר, אבל כאלה לא היו רבים ב"יידישלנד" של התקופה הנדונה . תוכני הפרסומים הללו היו מגוונים ופנו לקהלי יעד שונים, הן מבחינת רמתם הספרותית, הן מבחינת המסר שביקשו להעביר, הן מבחינת כוונות הרווח של הבעלים . התכנים הספרותיים עמדו למבחן הביקורת, ואף היא מצאה כר נרחב לביטוי באותם פרסומים ( ועליהם ) . למרות הרושם הכללי החיובי המתקבל מן העשייה המו"לית הענפה, בחינה מעמיקה של המציאות מאירה אותה כמורכבת . הת...
אל הספר