חלק ג 484 אבל הם עדיין היו קרובים מאוד ברוחם ובאורחות מחשבתם לאותו 'מוישה', והעובדה הזאת הייתה גורם חשוב באמינות משחקם . בשנותיו הראשונות כמעט לא הצליח לחדור אל התיאטרון היידי אפילו שמץ של ריאליזם רציני . בדרך כלל הריאליזם אינו מושך את הקהל הלא מעודן : הוא סוגה מתוחכמת, שהצלחתה נשענת על הרעיון שחשיפה מבוקרת של מציאות חדגונית וקודרת יכולה להניב הנאה . להמוני המהגרים היהודים בשנותיהם הראשונות, שרובם לא ראו מימיהם מופע בימתי מקצועי של ממש, נראה הריאליזם יבש, מיותר, חסר טעם . מה שכבש את לבם היה הצצה חטופה אל עולם שיש בו כדי להשכיח לרגע את עליבות השבוע שעבר עליהם ; תיאטרון שנושא אתו ניחוחות של שבת, גם אם שבת המונית וגסה . בהווייתם של יהודי מזרח אירופה היו לתיאטרון היידיש שורשים עמוקים, אבל היסטוריה קצרה בלבד . בקרב היהודים בגולה היה התיאטרון חשוד תמיד בתור סכנה המאיימת על המשמעת החברתית, ואף על פי כן היו לו דרכים עקיפות להתגנב ולחדור אל תרבותם : באמצעות 'תפארת טקס קריאת התורה בבית הכנסת', באמצעות ההופעות הוירטואוזיות של קוראים וחזנים, ובאמצעות 'סדר פסח, ובכלל זה המתח התיאטרלי בעת פתיחת הדלת...
אל הספר