פרק 13. המילה הכתובה

חלק ג 440 בשל נסיבות חייהם נעשו המהגרים בשלים לסוג חדש של ביטוי ספרותי, שירה וסיפורת בוטים בדיבורם, משולהבים בפוליטיקה שלהם, * מתרחקים מן הפסיביות של החומר העממי המסורתי . הספרות הזאת לא הייתה מתוחכמת בטכניקה שלה אבל נעימתה הייתה סוערת ומכוונת אל הרגשות הגואים של המוני היהודים המנסים להתמודד עם העוני והעקירה . הרגשות האלה התקיימו עוד קודם שניסה איש לתת להם ביטוי : היו קוראי יידיש באמריקה עוד קודם שהיו בה סופרי יידיש . כשהופיעו בקדמת הבימה משוררי העבודה או משוררי סדנאות היזע בשנות השמונים והתשעים הם צמחו מתוך חיי המהגרים היהודים שכבר החלו להתגבש ודיברו מקרוב אל רגשותיהם של העובדים היהודים . מבקר אחד, ברוך ריבקין, מעיר : המסה הגדולה של הקוראים הפוטנציאליים ביידיש הייתה מקובצת בכרכים הגדולים . גם אם לא רצו בכך לא הייתה להם ברֵרה אלא ללמוד יידיש . זאת הייתה השפה היחידה שיכלה להוליך אותם אט-אט אל החיים בארץ החדשה . . . הם הרגישו אבודים ב'מדבר' שבו בני אדם דומים לגרגרי חול, והשפה החדשה, אנגלית, הייתה קשה ללמידה . הם חזרו אפוא בדרך הטבע אל היידיש . . . אפילו אנאלפבתים גמורים — והיו לא מעט כאל...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב