101 עם שחרורה של פריז ב- 25 באוגוסט 1944 שבה אמי לעיר ומצאה את הדירה שלנו סגורה וחתומה, בלי שנגעו בה . היו לה חילופי דברים קשים עם שוערת הבניין שרצתה למנוע ממנה להיכנס לדירה בלי אישור המשטרה . היא נכנסה בכל זאת וגילתה שהדירה ריקה מרהיטים, כולל מיטות . היא בילתה את חודש ספטמבר בחיפושי ריהוט בסיסי כדי שיהיה אפשר להתגורר בדירה, שהעניקה לה אושר רב כל כך בשנת 1939 . אחרי כן, העדיפות הראשונה שלה הייתה להחזיר הביתה את בנה שלא ראתה שנתיים . ימים אחדים נשארנו יחד בפּאסֶה, ולאחר מכן יצאנו לדרך בכיוון פריז כשאמי נושאת תיק של מצרכי מזון שארזה מדלן ביד נדיבה וכלל גושי חמאה, כמה עשרות ביצים עטופות נייר עיתון, תרנגולת שאת נוצותיה מרטה הסבתא לוסיין וארנבת יפה נקייה מהפרווה והראש . מדלן גם הייתה זו שיצרה קשר עם נהג משאית שהסכים להסיענו בכיוון פריז . המסע נמשך יום תמים . אני זוכר שאמי ישבה בתא הנהג בעוד אני יושב מאחור בין ארגזי המצרכים, מוגן מהרוח בכיסוי יריעה עבה ואטום שהסתיר מפני את הנוף . בזמן הנסיעה הרמתי מדי פעם בפעם את היריעה ששמרה עלי מהרוח אבל למעשה לא זיהיתי דבר . כשהגענו לפריז האטה המשאית מאוד...
אל הספר