רוח רעבה

168 עינב רוזנבליט שנטיות התודעה שלהם התעצבו מאז שחוו אי-נחת לראשונה . ההבניות התודעתיות מן העבר מקצתן שימושיות והכרחיות, אך על מקצתן כדאי לוותר כדי לחיות על פי המקצב של המציאות הממשית בהווה . הבעיה היא שרוב הזמן אנחנו נענים לרשמים של חוויות מן העבר ולתבנית שהגדרנו על המציאות, תחת זאת שנפעל על פי השתנותה המתמדת . הכתבים של תורת הנפש הבודהיסטית כוללים התייחסות לעמדות מנטליות כאלו, כלומר להרגלים שעיצבו את תודעתנו ולעיתים מגבילים את המפגש שלה עם המציאות . אחד הדימויים מתאר דפוס מנטלי שכיח, המכונה "רוח רעבה" ( Hungry Ghost ) . "הרוחות הרעבות" מתוארות כדמויות בעלות צוואר דק, פה צר ובטן נפוחה, והן מאופיינות בתשוקה בלתי ניתנת לסיפוק וברעב מתמיד . בכל פעם שהן מנסות להשביע את רעבונן, התשוקה חוזרת ומתעוררת מחדש, והן נופלות להתמכרות ולכפייתיות . למעשה, כולנו קצת כאלה - כמהים כל הזמן, מתעוורים מהתשוקה . אמנם התשוקה ממלאת תפקיד הכרחי כמנגנון שמסייע לנו להגשים את הפוטנציאל האנושי ולממש עד תום את נוכחותנו החד-פעמית בעולם, ואולם אצל הרוח הרעבה הרצון פעיל בהגזמה ; היא אינה מצליחה להשביע את רעבונה כי היא...  אל הספר