ערן פישר 102 במאבק המעמדי . עבור מרקס, אופנוּת הייצור היא תוצר של מאבק דיאלקטי בין יחסי ייצור וכוחות ייצור . במשוואה זו טכנולוגיה, ככוח ייצור, מעצבת יחסים חברתיים ומתהווה על ידם ( ראו איור 1 ) . מחקרים מרקסיסטיים ביקשו לחשוף את הממדים הכוחניים בטכנולוגיה על מנת להראות כיצד הטכנולוגיה אינה, כפי שמציעה התיאוריה הוובריינית של "רציונליזציה", רק כלי רציונלי 216 אלא היא משוקעת ביחסים חברתיים ואוניברסלי בשירות האדם, ומהווה כלי של מאבק מעמדי . מרבית המחקר על טכנולוגיה במסורת המרקסיסטית התמקד בטכנולוגיות ייצור, מתוך הנחה כי השעתוק של הקפיטליזם מתרחש במסגרת תהליך העבודה עצמו . מחקרים פורצי דרך כמו אלו של הארי ברוורמן ( Braverman ) ודיוויד נובל ( Noble ) הראו שפיתוחים טכנולוגיים חשובים שולבו בתהליך הייצור כחלק ממאבק מעמדי . בספרו עבודה והקפיטליזם המונופולי ( Labor and Monopoly Capital ) מפרש ברוורמן את הטיילוריזם ואת שִברורו של תהליך הייצור באמצעים טכנולוגיים במונחים של פיחות הכישורים ( deskilling ) של עובדים, כלומר כאמצעי המדלדל את המשאב היקר ביותר של עובדים אל מול ההון : הכישורים 217 נובל, בספר...
אל הספר