ז. חינוך "ולדורף" האנתרופוסופי

סוף דבר וכמה מסקנות 975 תורה זו נותרת שולית בארץ כתורות מיובאות אחרות ) , ולחדירתו אל המרחב החינוכי בישראל הכרחי שתהיינה השלכות . בשל ההשפעה הציבורית שיש לחינוך זה בהווה ותהיה לו גם בעתיד, יש צורך שאדון, ולו במעט, בחינוך האנת' בישראל — בזיקה שלו לסוגיות שבהן דנתי בספרי ולתורה האנתרופוסופית בכלל . אודה, שכשאני דן ביני לבין עצמי בשאלה — מהו יחסי לחינוך האנת' בישראל, אני נבוך . ישנם דברים שאי-אפשר לסווגם כשחורים או כלבנים . כך מבוכתי נובעת מהעובדה שהשקפותיי בעניין חינוך זה אינן חד-משמעיות, מהסיבות שלהלן : 1 . מצד אחד, השקפותיו השנויות במחלוקת של שטיינר אינן באות לידי ביטוי מובהק בבתי הספר האנת', או שהן מבצבצות מתכני הלימוד רק לעיתים רחוקות ( כפי שקרה בהולנד, לעיל, עמ' 86 - 87 ) . מצד שני, לא ייתכן שאין כל קשר בין השקפות שטיינר לבין מערכת החינוך שהוא ייסד, משום שכל תורה חינוכית מושתתת על הקשרים רחבים יותר — על השקפה 22 ואכן, שטיינר לא הפריד בין תורתו בכלל ( כוללאו השקפות כלשהן . משנתו הכריסטולוגית ) לתורתו החינוכית בפרט, וגם חסידיו לא הפרידו ואינם מפרידים ביניהן, כי הפרדה כזו היא מלאכותית ...  אל הספר