א. פתיחה

יהדות ואנתרופוסופיה 838 שיקום מעמדה של הביבליה . 1 כיוון שכתבי הקודש היהודיים הם חלק מהביבליה, שטיינר ראה בהם את שראה בביבליה כולה — כתבים רוחניים וחינוכיים שהם בעלי חשיבות מהמעלה הראשונה . שטיינר סבר שהשפעתה של הביבליה על התרבות המערבית משמעותית ביותר, ומסריה רלוונטיים לא רק באשר לעבר, אלא גם בנוגע להווה ולעתיד . לדידו, ההשראה שהעניקה הביבליה לחינוך אינה מוגבלת לתחום ההבנה והדעת, אלא יותר מכך, היא חודרת אל הרגש ואל הרצון : אין עוררין על כך שהשפעת הביבליה על התרבות המערבית הייתה רבה יותר מהשפעת כתבים אחרים כלשהם . יהיה זה נכון לומר, שכתוצאה מהשפעתה של הביבליה, שמרה הנפש האנושית במשך אלפי שנים על חֲזָקָה שר לישותו הפנימית יותר של ה דם — חֲזָקָה שהתפשטה ל חיי הנפש ו ם ל חיי הרצון . ההשפעה ( = של הביבליה ) של שתי הסְפֶרות הללו ( = הנפש והרצון ) על הישות האנושית, הייתה חזקה יותר מאשר [ = השפעתה של הביבליה ] על מחשבתו ועל חיי המושגים שלו, אף שיש לומר שכלל חיי הרוח, בין בתחומה של הדת ובין בתחום של המדע המדויק, נושאים את העקבות של השפעת הביבליה [ . . . ] . לביבליה מסר עמוק ביותר, לא רק עבור פ...  אל הספר