א. פתיחה

יהדות ואנתרופוסופיה 796 חשיבה רוחנית, ראייה רוחנית, תודעה על-חושית וידיעה על-חושית, במסגרת ההתגלות ששטיינר דגל בה, והיא הולמת מונחים אלו . דרך ראייה זו, של ההתפתחות בהיסטוריה של תופעת ההתגלות, הובילה את שטיינר למסקנה, שקיומה של היהדות הוא אנכרוניסטי, לא רק מההיבטים שצוינו עד כה, אלא גם מבחינת התפתחותה בהיסטוריה של תופעת ההתגלות . אנכרוניזם זה בא לידי ביטוי בצורת ההתגלות ביהדות, שאותה זיהה שטיינר עם חשיבה מופשטת, 3 כך, בהרצאתו על "מאפייני היהדות" , ו בתכניה המוגבלים , לדעתו, של התגלות זו . אמר שטיינר בעניין תוכן ההתגלות שביהדות : ובנוגע לשאלה : 'האם מילא העם היהודי את משימתו באבולוציה האנושית ? ' התשובה היא : הוא מילא את משימתו, מאחר שבזמנים קדומים היה נחוץ קיום של עַם שיביא צורה מסוימת של מונותי יזם 4 אולם היום, מה שנחוץ הוא ידע רוחני [ מודגש במקור, י . ק . ] לעולם . ( שטיינר, מאפייני היהדות, עמ' 46 ) . מזווית הראייה של שטיינר, אפוא, התוחלת של הקיום היהודי נובעת מ"צורה מסוימת של מונותיאיזם" , שאבות היהדות ומוֹרֶיהָהביאו לעולם בעקבות ההתגלות הרוחנית שזכו בה . אולם, הוא מוסיף, סוג זה של ...  אל הספר