יהדות ואנתרופוסופיה 502 אם כן, אפשר לומר, מזווית ראייה יהודית, ששטיינר שגה ביחסו לקומה השלישית, באופן דומה לזה שבו, לדבריו, שוגים הדוגלים בקיומה הבלעדי של הקומה הראשונה, עוד לפני שהם מניחים הנחות מטפיזיות-ספקולטיביות, בנוגע לקיומה של קומה שנייה או שלישית . כך, דיירי המפלס הראשון שבקומה הראשונה, טוענים, במובן המטריאליסטי הצר, כנגד דיירי הקומה השנייה ( שבה דרה גם משנתו של שטיינר ) , שקומה זו אינה קיימת, או שאינה רלוונטית, משום שאינה נגישה לָהכרה . גם שטיינר טוען שהקומה השלישית אינה קיימת, או שאינה רלוונטית, משום שאינה נגישה להכרה העל-חושית . במובן זה, טיעונו של שטיינר, שהמדע המודרני הוא דוגמטי, חסר פתיחות ובעל דעות קדומות, חוזר אל שטיינר עצמו בקונפליקט שבתורתו, בין "הקומה השנייה לשלישית" . בנוגע לקומה הראשונה, שטיינר טוען לחד-צדדיותה, כי לטענתו, התפתחות החשיבה מובילה אל הקומה השנייה ( עבורו — העליונה ) , ובעניין טענה זו הוא קובע שאפשר לקבלהּשכלית, באופן היפותטי לפחות . טענה זו של שטיינר, בדבר חשיבות הקומה השנייה, דומה לטענתם של דיירי הקומה השלישית נגדו . לפי טענה זו, ישנה מציאות שהיא מֵע...
אל הספר