יהדות ואנתרופוסופיה 496 4 היא גם עולה בקנה אחד עם מקורות רבים ביהדות ( במובן שיש חופש בחירה ) , קוראת תיגר על היהדות, משום שכדי לפנות מקום למרחב הבחירה החופשית, שטיינר לא הסתפק בציון המרחב שבו שחרר הטבע את האדם מתלותו בו, אלא גם הדגיש את אי-תלותו הגמורה של האדם בסדר מוסרי-רוחני של 5 למעשה, מחשבתו הפילוסופית של שטיינרהעולם, עד כמה שהוא בכלל קיים . חולקת על המונותיאיזם היהודי בכל הסוגיות החשובות שבהן עסקו הפילוסופיה והתיאולוגיה מאז ומעולם, להוציא את קיומה של הוויה רוחנית שמֵעבר לעולם המוחשי ( עולם הרוח והישויות הרוחניות ) . על תפיסת האלוהות האלילית-מיתית של שטיינר, המנמיכה את האלוהות מתוך שהיא מקרבת אותה לאנושיות, הצבעתי לעיל ( עמ' 156 - 158 ) ואצביע להלן ( עמ' 875 - 881 ובפרק יט ) . תפיסה זו נמסרת באופן ישיר גם בספר זה, "הפילוסופיה של החירות" : שני דברים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת : פעילות יוצרת עם התייצבות מנגד בעת ובעונה אחת . זאת ידע כבר ספר 'בראשית' . בששת ימי הבריאה, האֵל בורא את העולם ורק לאחר שהוא קיים יש אפשרות לראותו : 'וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד' . כך גם בחשיבתנו...
אל הספר