ד. עקרון השוויון בין הצדדים כתנאי לבחירה חופשית

האינטואיציה המוסרית וחירות האדם 471 קשה למצוא בחיים מצב כזה, שאין מתקיים בו אילוץ כלשהו . גם כשמתקיימת בחירה, לכאורה, קוצר הרוח של ההמתנה, שבה כוחות שווים מושכים באופן מנוגד, גורם בסופו של דבר לכך שהבחירה כבר לא קיימת . מסיבה זו טענתי, 19 בטבע שהאופן שבו שטיינר הציג את שפינוזה עושה עוול לפילוסוף הדגול . מכריע תמיד החוק או הכוח החזק יותר, כפי שהקיץ מכריע בסופו של דבר את החורף . לפיכך, מצב כזה של שוויון בין צדדים מושכים הוא מצב שאינו נורמלי . אולי ישנה אפשרות אחרת לקיומו של רצון חופשי באמת, ואם כן, הוא 20 אולם, לא שפינוזה ממעלת הנס הנגזרת מהאמונה שהאלוהים הוא כל יכול ; 19 נראה, שכשציין שטיינר את נחיצות קיומו של הרוע כבסיס לפעולת הרצון החופשי, הוא הכיר בָעיקרון של כוחות משיכה מנוגדים המטים את האדם אל הרע או אל הטוב, אך מבלי שעמד על הגורם הכופה שבכל אחד מהם : "תלמידי המִסטריות לָמדו שניתן לפתח רצון חופשי רק אם אדם נמצא במצב שבו הוא יכול לטעות באחד משני כיוונים ; יתרה מזאת, שהחיים יכולים לנוע במסלולם באמת ובאופן חיובי כששני הכיוונים הללו נחשבים כשני צדדיה של קורה, שבה בכל פעם צד אחד עולה וצ...  אל הספר