יהדות ואנתרופוסופיה 352 קיומה של מחשבה בהירה בתחום העיון . יתר על כן, אין זו בעיית הסגנון היחידה של שטיינר בספרו, המצריך לטעמי עריכה קפדנית גם בניסוח טיעוניו . קושי העולה מתיאור של מהלך הַכָּרָנִי ( קוגניטיבי ) . 2 בספר פילוסופי זה של שטיינר, נושא ראשון וחשוב, שהוא בעל השלכות על כל הספר, הוא דיונו במניעי הפעולה של האדם — שטיינר טוען שאדם יכול להיות מודע למניעיו, דהיינו, למקור של "דחפי פעולותיו" ( להלן, עמ' 370 - 376 , 475 - 476 ) , ושמודעות זו קשורה בחשיבתו והיא תנאי לחירותו . כך מציין שטיינר בתחילה, שאפשר לראות בגורמי החשיבה והמודעות את הסיבה הראשונה לרגשות האדם ולהכרעותיו הרצוניות ( "דחפי פעולותיו" ) שאותן הוא מתכוון לממש . לשם כך הוא מצביע על דוגמה העולה לדעתו מהתבוננות פשוטה 35 שמצביעה על יחס סיבתי בין מחשבה, רגש ופעולה, כדלהלן : בחיים עצמם, אבל מרגע שפעולותינו מתעלות מעל לתחום של סיפוק תשוקות חייתיות גרידא, תמיד מניעינו חדורים במחשבות ; אהבה, חמלה ואהבת מולדת הן דחפי פעולה שלא ניתן לפתור אותם במושגים הגיוניים קרים . אומרים : הלב, הרגש, מופיעים כאן בזכות . בלא ספק . אבל הלב והר ש א...
אל הספר