ב. הפילוסופיה של שטיינר כפילוסופיה דוּ־רוֹבדית

על מחשבתו הפילוסופית של שטיינר 331 י . ק . ] , אבל צומחת ם אל מֵעבר לה . בדרך זו משמרת הפילוסופיה את חשיבותה עבור כל מי, שבהתאמה להלך מחשבתו, חייב להשתית בסיס פילוסופי איתן עבור התוצאות של אותה התנסות נפשית . [ . . . ] מי שמחפש אחר הצדקה מדעית של השקפת העולם המוצ ת בסופו של הספר , חייב לעקוב אחר הנתיב של התשתית הפילוסופית ( חידות הפילוסופיה, חלק ב, "הערות מבואיות למהדורה משנת 1914 ", עמ' 239 - 240 , המילה מדעית מודגשת במקור ) . בדיון זה, אתאר תחילה את מחשבתו הפילוסופית של שטיינר כפי שהוא הציגה, ברובד העיוני והפילוסופי שלה, ואמשיך בתפיסתו את המחשבה הזאת כמדע רוחני . משם אעבור לאופן הסתכלותו עליה במישור החווייתי, וכן אבחן את היחס שבין הרובד השכלי לזה ההתנסותי-חווייתי . "הפילוסופיה של החירות" כספר עיון פילוסופי . 1 בהקדמתו למהדורה השנייה של ספרו "הפילוסופיה של החירות" ( ההקדמה משנת 1918 ) , מדגיש שטיינר, במבט רטרוספקטיבי, את ההבדל שבין ספר פילוסופי זה, לבין כתביו האחרים, הלא-פילוסופיים : כך חשבתי על תוכנו של ספר זה בעת שכתבתי אותו, לפני עשרים וחמש שנה . גם היום עליי לכתוב כך, כשברצוני לתא...  אל הספר