ד. כמה עקרונות ומסקנות הנלמדים מתיאורי ההתפתחות

תורת האבולוציה והתפתחות האנושות 141 הירח הקדום, ניתק ממנו גוף הקרוי "השמש החדשה" שהוא שחזור של השמש הקדומה . בהמשך, על פני האדמה, נפרדו מגוף האדמה המתהווה שני גרמי שמיים : השמש והירח, כשִחזוּר של השמש הקדומה ושל הירח הקדום, ובסופם של המחזורים שבים הגופים הניתקים אל "גוף האֵם" . מכאן ניתן ללמוד שהתפרדות ושיבה-חזרה הן עקרונות חשובים, המלווים את מעשה הבריאה . וכיוון שכל תופעה פיזית היא השתקפות של כוחות ושל מצבים רוחניים, הרי שהינתקות ושיבה-חזרה משקפות יחסים הדדיים בין ישויות רוחניות, המוקרנים גם על המרחב האנושי . ההינתקות היא כורח ההתפתחות, משום שבשלב מסוים של התעבות יסודות הבריאה נוצרת הפרעה להתפתחותם של גורמים אחרים . הגורם שהיה בתחילה חיוני ומקדם, בשלב מסוים הופך למעכב, בגלל קִרבתו היתרה, אך שוב הוא בעל השפעה מבורכת עם התרחקותו ( שטיינר, בראשית, עמ' - 123 122 ) . עוד סובר שטיינר, שעל הירח הקדום התנתקו ישויות השמש מגוף הירח, שהפך עבורן ל"עבה" מדי, כדי שהן תוכלנה להמשיך בהתפתחותן ובפועלן ללא 60 כתוצאה מהינתקותן, יצאו נשכרים כל המושאים הנתונים להתפתחות : הפרעה . ישויות השמש, שיצאו מסביבת ...  אל הספר