א. פתיחה

יהדות ואנתרופוסופיה 16 כאנגלים, או ליוונים כיוונים ולגרמנים כגרמנים, אף שמוצא עמים אלו גם הוא קדום . 1 הביא אותי למסקנה המצערתעיון ממושך בדברי שטיינר על שאלת היהודים , שהשקפותיו נובעות משילובם של שני גורמים : א . משנתו הכריסטולוגית, שהיא אבן פינה בהשקפת עולמו הכוללת, ולפיה, התקדמות האנושות קשורה במימוש האידיאל הכריסטיאני ( להלן, פרק ד ) . ב . לפי תפיסתו את התפתחות העמים והגזעים — הם הופיעו עוד בעברה של האנושות, אבל מאז חלקם עבר תהליך של התנוונות, ולכן הם צריכים לפנות את מקומם להתפתחות אנושית 2 שני הגורמים הללו ( הכריסטולוגי והגזעי ) התלכדו במשנת שטיינר, נעלה יותר . משום שאת הופעתם של גזעים ועמים במהלכה של ההיסטוריה הוא קשר במימושו של האידיאל הכריסטיאני שלו . יש לומר שאת ההשקפות הללו הציג שטיינר לשומעיו כתולדה של עיסוק במדע רוחני אובייקטיבי ומדויק ( מדע הרוח האנתרופוסופי ) שאותו יסד, והוא נישא אל מֵעבר למדע של זמנו . עוד אציין, שקריאתו זו של שטיינר ליהודים, להיטמע בחברה המערבית, נעשתה במרחב תרבותי ( באוסטריה ובגרמניה של המאה התשע-עשרה, ושל הרבע הראשון של המאה העשרים ) , שבו, לְמִן המאה ...  אל הספר