סמינר חמישי: רומא, 15 ביולי 1977

הסמינרים האיטלקיים – ביון ברומא 134 מעת לעת אני נתקל במטופל שאומר לי שאיננו מסוגל לדמיין . בנסיבות כאלו אני לא מופתע אם אותו אדם מתלונן על אינסומניה . המשמר, כפי שקורה להם-על- אנשים כאלה מפחדים לא לעמוד יכולים ללכת לישון ולחלום, הם הם כן בשוכבם לישון . כאשר שחלמו, שהיה להם חלום, וזאת מפני שחלום הוא דבר מספרים מכובד יחסית ; מותר לנו שיהיו לנו חלומות . זה לא נחשב מכובד באותה מידה אם יש לנו הלוצינציה או דֶלוזיה, למרות שלעיתים לאנשים שיהיו להם חלומות ותה או קבוצה או תרבות מתיררָבְחְֶ בהקיץ הללו-לעשׂות את החלומות בהקיץ . בדרך כלל נעשה ניסיון- כך שמתַרצים את קיומם כְּשיר, או כציורלמכובדים על ידי אימפרסיוניסטי, או כיצירה מוזיקלית מודרנית . אבל זה שוב תלוי ביכולת להעז שתהיה לאדם מחשבה פרועה, בין אם בעֵרוּת ובין אם להיות בשינה . וזה תלוי ביכולת להתעורר, להיות במוּדעוּת מלֵאה, במלוא חדוּתכם בכל הנוגע לעצמכם, ואז להיות מסוגלים לעשות כדי שייהפכו – טרנספורמציה למחשבה הפרועה או לדימוי הפרוע למכובדים יחסית ותוכלו לומר : "זהו שדה פרגים" . לעיתים אפשר למחול לאנשים כאלו, במיוחד לאחר מותם . אז אפשר 2 או לאונרד...  אל הספר
כרמל