הסמינרים האיטלקיים – ביון ברומא 70 2 ההכשרה שעברתי במכון הבריטי לפסיכואנליזה, ההתנסות שלי היתה כולה מילולית . האם אנחנו – עם ג'ון ריקמן, עם מלאני קליין אמורים להיות עיוורים וחירשים לכול מלבד למה שמגיע אלינו ? כשמטופל בא לפגוש אותי, קיים אמנם גוף שאני ו באמצעות אוזנינ וגל לראות במו עינַי, ובעניין זה אני יכול בהחלט להישען על מס הראָיות ועל האינפורמציה שהחושים שלי מעבירים אלַי . אינני חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם ממה שחושינו מספרים לנו, מכיוון שהעובדות ממילא מועטות ביותר . אני מקבל עד כה, הדבר החשוב ביותר שבידי הוא הראָיות ש באמצעות חושַי והאינפורמציה שחושַי מגישים לי . כשאני אומר "חושים", אני שואל מושג מאנטומיה ומפיזיולוגיה, ומשתמש בו כבמודל על מנת להיות מסוגל לדבר על דברים אחרים, שלגביהם אין לי אותו סוג של ראיות . מבחינה זו אני תלוי בכך שיש לי מערכת 3 אם להשתמש במשמעותה – מגורהעצבים שיכולה להיות הפיזיולוגית : קצות העצבים שלנו מגורים על ידי היקום שבו אנו חיים . חלק מהחושים הללו הם עוצמתיים במיוחד . לדוגמה, נראה שלחוש הראִייה והיכולת של העיניים יש תפקיד מרכזי, בעיקר משום דה שאני ...
אל הספר