344 | ספר דברים החקלאי לרדת לשורשי קיומו בארצו . העיון ההיסטורי מחזק את תחושת הקשר שלו עם עמו ועם ארצו ועם אלוקיו . כל תהפוכות עמו הקדום - מאת הקב"ה הן . כך היה בעבר, כך הוא בהווה, וכך יהיה בעתיד . יכולתו להפיק את פרנסתו מהארץ שעליה הוא יושב מחזקת את אחיזתו המדינית של העם בארצו, והתוצאה הסופית של קשר האדם אל אדמתו היא תחושת סיפוק עמוקה – "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' א-להיך" ( פס' יא ) . על פי רבי מנחם זמבה ( מקור לא אותר ) עצם הקדשת הביכורים יש בה משום חשבון נפש היסטורי הנוקב ויורד בזמן, עד תקופת המרגלים . בשובם של אלה ממשימתם - מזימתם, הציגו את פירות הארץ שהעלו במצודתם לפני משה ואהרן וכל העדה ( במדבר י"ג, כו ) , תוך שהם הופכים את גודלם החריג למכשיר תעמולתי המוציא דיבת הארץ רעה ( רש"י, שם כג ) . ומה הביאו באמתחתם ? "זמורה ואשכול ענבים אחד ומן הרמנים ומן התאנים" ( שם כג ) . ו"כיצד מפרישין הבכורים ? יורד אדם לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, אשכול שביכר, רמון שביכר, קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים" ( משנה בכורים פ"ג מ"א ) . הדוגמאות שבחרה המשנה תואמות במדויק את מיני הפירות שהביאו המרגלים, מעי...
אל הספר