פרשת ואתחנן | 309 נוכח ההדגשות החוזרות ונשנות בדבר מקומה הראשון במעלה של הלמידה, אין תימה כי בדורות מאוחרים יותר התגבשה מתכונת מאורגנת של מסגרות לימוד, שניתן להגדירן כמערכת של חינוך חובה . מקובל לראות בכהן הגדול יהושע בן גמלא, שחי בדור חורבן הבית השני, את מייסד חינוך החובה הממוסד בישראל . הגמרא מביאה מסורת מפי רב יהודה בשם רב : ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל, שבתחלה מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה . . . התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים . . . ועדיין מי שיש לו אב, היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב, לא היה עולה ולמד . התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך, ומכניסין אותו כבן ט"ז, כבן י"ז . ומי שהיה רבו כועס עליו, מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן 2 כבן שש כבן שבע . המהפך המרכזי שהביאה התקנה בכנפיה נוצר כתוצאה מהסבת החינוך ממוצר פרטי למוצר ציבורי . מצוות החינוך שהייתה מוטלת במקורה על האב, הומרה למצווה שהציבור הוא החייב בה, הן תורנית והן תקציב...
אל הספר