פרשת פינחס | 281 בקווים כלליים, עוד לפני הכניסה לארץ . רשימת נשיאי השבטים העתידים "לנחל את בני ישראל בארץ כנען" ( במדבר ל"ד, יז - כט ) ערוכה במדויק לפי תוואי מפת ההתנחלות העתידית, מדרום לצפון ( חזקוני לפס' יט ) . הגורל, שעל פיו נקבע תחומו של כל שבט בזמן ההתנחלות בפועל ( יהושע י"ט, נא ) , לא היה אקראי, אלא הוטל על פי אורים ותומים . שתי קלפיות היו מונחות לפני אלעזר הכהן – של שבטים ושל תחומים, והיה מכוון ברוח הקודש ומכריז שבט פלוני עולה, ותחום זה וזה עולה עמו, וכך אכן אירע ( בבא בתרא קכב ע"א ) . כיצד, אם כן, נקבעו התחומים, ומה היה מפתח האיזון בין השבטים ? דעה אחת אומרת שכל שבט זכה בשטח שווה, ואחת היא מה מספר אנשיו ( רמב"ן כ"ו, נד ) . ההקצאה בין רב למעט, חלה רק על המשפחות בתוך השבטים . דעה חלוקה גורסת ששטחי השבטים נקבעו לפי גודל אוכלוסיותיהם ( רש"י, שם ) . כדי לייצר איזון אמיתי בחלוקה על פי הגישה השוויונית נדרש, כמובן, מבחן כלכלי . חז"ל מכירים בפן הכלכלי, וקובעים שהחלוקה הייתה כפופה לשומה . בהתאם, אם שטח בגודל בית סאה ביהודה המישורית שווה בערכו הכלכלי לשטח בן חמישה בתי סאה בגליל ההררי, נטל...
אל הספר