פרשת אחרי מות | 201 לעודד ולהמריץ הצלת נפשות קבעו כי פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, למעט עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים ( יומא פב ע"א ) . בתוספתא ( שבת פט"ו הי"ז ) מובאת הסתייגות לכך : "במה דברים אמורים ? שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד אפילו מצוה קלה שבקלות אדם נותן נפשו עליה" . כלומר, בזמנים כתיקונם מותר לעבור כמעט על כל מצווה שבתורה, כדי להציל נפש מישראל . ולא זו בלבד, אלא שמצווה לעבור על דברי תורה כדי להציל נפשות, "והזריז הרי זה משובח" ( יומא פד ע"ב ) . רמב"ם מדגיש את החיוב להציל נפשות גם במחיר מעבר על מצוות מן התורה, בניסוח נמרץ : כשעושים דברים האלו אין עושין אותם לא ע"י גוים ולא ע"י קטנים ולא ע"י עבדים ולא ע"י נשים, כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם, אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם, ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' ולא שימות בהם . הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם, ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת, ואסור, עליהם הכתוב אומר 'וגם אני נתתי להם חוקים לא 1 טובים ומשפטים לא יחיו בהם . הפסוק שרמב"ם מצטטו בחלקו, מ...
אל הספר