188 | ספר ויקרא הד לכך עולה מסיפור כלכלי, המובא במשנה : מעשה שעמדו קנים בירושלים בדינרי זהב . אמר רבן שמעון בן גמליאל : המעון הזה ! לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין . נכנס לבית דין ולימד : האשה שיש עליה חמש לידות ודאות, חמש זיבות ודאות, מביאה קרבן אחד ואוכלת בזבחים ואין השאר עליה חובה . 1 ועמדו קינים בו ביום ברבעתים . ההתרחשות טעונה הסבר, שאותו מספקת המשנה עצמה באופן חלקי ברישא של דבריה, בה היא דנה במספר הקרבנות בהם חייבת אישה בגין כמה אירועים רצופים של ספק לידה או זיבה, או של ודאי לידה או זיבה . פרטי ההלכות של שרשרות האירועים, ושל דרך ההבחנה בין ודאי לבין ספק, אינם מענייננו כרגע . הנתון המרכזי הוא מספר חיובי הקינים ( צמד קרבנות עוף ) הנדרשים לכל סדרת אירועים . בכל אירוע של לידה או זיבה נדרשת היולדת או הזבה להביא קרבן עוף ( קן ) כדי להכשירה לאכול בקדשים, אכילה שקודם לכן הייתה אסורה עליה . בשרשרת אירועי הספק, הבאת הקרבן האחד, פוטרת לא רק את האירוע האחרון, אלא גם את כל אלה שקדמו לו . אולם, רצף אירועי ודאי מחייב הבאת קרבן בהמשך על כל אירוע קודם גם כן . כלומר, על היולדת או הזבה להשלים הבאת הק...
אל הספר