פרשת וישלח ניהול סיכונים

60 | ספר בראשית מבעוד מועד . הוא זה שקלט כי חזרה לבית אבא פירושה היתקלות בעשו . השני, תחילת פרשתנו מעוררת רושם כי יעקב העריך שההסתברות להגיע לטווח פגיעתו הרעה של אחיו גבוהה ביותר, ואולי בלתי נמנעת . גם התוצאה האפשרית שמהלך זה צופן בחובו הייתה נהירה לו, כלשונו בתפילתו : "הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים" ( ל"ב, יא ) . כלומר, יעקב מביע חרדה מפני מימוש הסיכון של כיליון משפחתו כולה בידי עשו . שלישי, נראה כי דירג את תוחלת הסיכון ברמה גבוהה ביותר, בגין החשש מתוצאה קטלנית נרחבת . סיכונים אחרים כמו חשש מפגיעה בעדרי המקנה מחמת קצב ההתקדמות, חשש שהובע בהמשך ( "אדני יודע כי הצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן" – ל"ג, יג ) , נדחקו הצידה לחלוטין בשעת חירום זו . רביעי, יעקב לא סמך על הנס, אלא נקט צעדים לקדם פני הרעה המתרגשת, וכדברי רש"י : "התקין עצמו לשלשה דברים - לדורון לתפלה ולמלחמה" ( ל"ב, ט ) . מחד גיסא - יוזמת המסר המקדים ששיגר לעשו ביד מלאכיו, מתנות העדרים המופלגות, ושבע ההשתחוויות ארצה שבהן קידם את פני אחיו, נועדו כולם לצמצם את ההסתברות למתקפה מצד...  אל הספר