186 פרקי מועד באגדת הירושלמי וילכו ויבֹאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויַראוּם את פרי הארץ . ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה . אפס כי עז העם היֹשב בארץ והערים בּצֻרות גדֹלֹת מאד וגם ילִדֵי הענק ראינו שם . בדרשתו, מבקש הירושלמי להבין מהי המשמעות של "וישיבו אותם דבר" באותו "דבר" שלא פורש מהו, ברווח שבין המילים, מאזין הירושלמי לסערה האמיתית שהתחוללה במפגש בין המרגלים והעם . כך, שומע הירושלמי את האמירה הנחרצת, הכמעט-מלגלגת, של המרגלים : "לארץ אין אתם נכנסים ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה ? ! " . המרגלים מרפים את ידי העם באומרם כי נוכח מה שראו, אין שום טעם ומשמעות ללימוד הלכות הנוגעות לארץ ישראל, 6 תיאור הרקע שלתוכו נזרקים משום ש"לארץ אין אתם נכנסים" . בפסקנות דברי המרגלים מעצים את חומרתם . במעברים חדים מנגיד הירושלמי בין "עסוקים בהלכות חלה וערלה", לבין "לארץ אין אתם נכנסים" ; ובהמשך, בין "עסוקים בהלכות חלה וערלה" לבין הבכי ההמוני הקורע את דממת הלילה : "מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ה...
אל הספר