שמב מדע תורתך — שבת אינה מתבססת על המילים "מות יומת" כצורת ריבוי 6 בעלמא, אלא היא תלויה גם בעולה מהמשך הדיון : האי במזיד כתיב ! 7 אם אינו ענין למזיד, דכתיב "כל העשה מלאכה יומת" תנהו ענין לשוגג, ומאי יומת ? יומת בממון . שמואל דרש גם מן הייתור . דין מיתה בשבת נאמר גם בפרשת ויקהל, ושם נאמר רק "יומת" אחד, נמצא שהצירוף של הייתור עם הכפילות הם שיוצרים את 8 הריבוי, שהוא מיוחד רק לשבת . מכיוון שלא ייתכן שהריבוי מתייחס למיתות הרבה כפשוטן, שהרי אי אפשר להמית פעמים רבות אדם אחד, יש להעביר את הריבוי למקרה של שוגג . זאת, 9 באמצעות הפירוש "מאי יומת - יומת בממון" . במבט ראשון, הדרשה הזאת נראית כהפקעה קיצונית של הפסוק מפשוטו, אולם יש לבאר כך : הגמרא אינה מתכוונת לומר שהפסוק מדבר בשוגג ולא במזיד והמיתה אינה מיתה . אכן מן הפסוק משמע שראוי לחייב את המזיד מיתות רבות, כמניין חטאיו אלא שמכיוון שאין משמעות מעשית לריבוי המתות, הוא מועתק למציאות שבה יש אפשרות ריבוי ענישה - לשוגג, שבו העונש הוא קרבן, והריבוי הוא ריבוי בקרבנות שהוא ריבוי ממון . במילים אחרות : עונשי המיתה הקיימים באיסור שבת מרובים, אך אפשר להוציא...
אל הספר