55 בליקוטי מוהר״ן או בשיחות הר״ן . רבי נחמן יצר יצירה מפוארת : מעשיות לא פשוטות, מתוחכמות ומגביהות עוף, אשר מתרגמות את הרעיון המטפיזי לסיפור אגדה סוריאליסטי . הוא מעניק ביטוי ספרותי מקורי, במסגרת כור ההיתוך של הדימיון הפילוסופי והנרטולוגיה, אשר עוסק בשאלות על העולם, האין-סוף, האדם, החלל והזמן . ועדיין נשאלת השאלה מדוע הוא בוחר לספר דווקא סיפורי מעשיות, שהרי מובן כי יש לו את יכולת לתאר את הדברים בכתיבה פילוסופית-קבלית . ובכן, בהקדמה לסיפורי המעשיות, רבי נחמן אומר : ״בדרך סיפרתי מעשה, שכל מי שהיה שומע, היה לו הרהור תשובה״ . אני משערת כי גם האנשים הפשוטים שבאו לחצרו, הקשיבו לסיפורי המעשיות, וכל אחד מהם הבין אותם בדרגה שבה הוא נמצא . כלומר, רבי נחמן דרש אף מהאנשים הפשוטים ביותר לעבור שבירת כלים ולהתעורר . ברור כי לא כולם הבינו את המשמעויות המטפיזיות שרבי נחמן התכוון להן, אך אין ספק כי סיפורים אלה גרמו להתעוררות מסוימת גם בקרב האדם הפשוט . נדגים זאת באמצעות הסיפור ״שבעה קבצנים״ : בסיפור מתוארת חתונה שהיא בבחינת שבירת כלים, שהרי כאשר אנו חושבים על חתונה אנו מדמיינים חופה, יופי, פרחים וקישוטי...
אל הספר