] 386 [ בקרו ן הח תום 24 ביוני 1940 יקירתי, מאז הגלויה שלך מ- 1 ביוני לא קיבלתי יותר שום ידיעה ממך . אינני יודע אם את נמצאת בהוטוויל, או אם את במקום אחר, אינני יודע אם גם קיבלת את ייפוי הכוח שלי ואם עלה בידך לפדות את ההמחאות . את יכולה לתאר לעצמך בקלות את ימיי ולילותיי מלאי העצבנות, אבל למרות זאת אני מקווה שעלה בידך להישאר בהוטוויל עם הילדה, וששתיכן בריאות . עכשיו, כשהעניין עומד להסתיים, יש לקוות שנתראה בקרוב . אני רוצה רק לדעת איפה אתן ואם אתן בקו הבריאות, ואז אהיה לגמרי שקט . אצלי אין חדש . אני בריא וממתין רק לשחרור, שיכול להיות בקרוב, ולפגישה המחודשת איתכן, יקירותיי . כבר ממש הגיע הזמן . אם כך, להתראות בקרוב ובבריאות טובה . הרבה נשיקות לבביות לשתיכן שלך, דוד 24 ביוני 1940 אהובתי, עוד שלושה - ארבעה ימים נשוחרר . זה לא מוקדם מדי . לכולנו זמנים קשים מאחורינו . תודה לאל שזה נגמר . אני אנסה, כשאגיע לזה, למצוא את דרכי להוטוויל . בשל המחסור ברכבות השורר כרגע, והדוחק שבוודאי יהיה בגלל אלה השבים הביתה, זה כנראה לא יהיה קל . אני מקווה שהצלחת להישאר בהוטוויל עם הילדה ושאמצא אתכן שם במיטב הבריא...
אל הספר