ו. מהמרחב ההלניסטי ועד לטריטוריה מסופוטמית

שלמה זנד 158 אולי הראשון אשר הלחים בכישרון את הלוגוס הסטואי – אפלטוני ליהדות, ושכתב בעשורים הראשונים לספירה את הדברים הבאים : לפיכך, עד היום חוגגים מדי שנה חג ועצרת באי פארוס ] שבו לפי המסורת נערך התרגום [ ואליו מפליגים לא רק יהודים אלא גם גויים בהמוניהם החולקים כבוד למקום שבו נגה לראשונה אורו של התרגום, כדי להודות לאלוהים על חסדו מאז, המתחדש תמיד ] . . . [ עד כדי כך רצויים חוקינו בעיני כל, הדיוטות ומושלים כאחד ] . . . [ כל אחד, לדעתי, יעזוב את אורחותיו, ישליך אחרי גוו את מנהגי אבותיו, ויעבור ויהדר חוקים אלה בלבד, כי כשהם יזהירו יחד עם שגשוג האומה ) ethnos ( , הם יקדירו את שאר החוקים כהקדיר השמש העולה את הכוכבים . 270 למותר לציין שה – " ethnos " בלשונו של פילון, כמו ה – " phylon " או ה – " é phyl " אצל יוספוס, מצביע כבר בשלב זה על קהילת פולחן מתרחבת ולא על "קהילת מוצא" סגורה ומסתגרת, ובוודאי שהוא אינו דומה כלל ל"אומה" במשמעותה המודרנית . ההתגיירות בעיניו של הפילוסוף האלכסנדרוני הנה תהליך הגיוני ומבורך שמעצים דמוגרפית את "אומתו", כלומר את ה"אתנוס" שלו . אנו נמצאים בשלב היסטורי שבו אופיו...  אל הספר
רסלינג