שלמה זנד 124 למלא פונקציה של מדורת שבט אידיאולוגית . גם תלותו של מלך בחסד העם היא תופעה מודרנית לחלוטין, שלרוע המזל, ארכיאולוגים וחוקרי מקרא, בלא מודעות היסטורית יתרה, שבים ומשתילים אותה בעבר הקדום . מלכים לא ניסו לגייס המונים למען פוליטיקה "לאומית" משלהם — הם הסתפקו בדרך כלל בשימור קונסנזוס אידיאולוגי – שושלתי רופף בקרב מנגנון המנהל והאצולה הקרקעית הצרה . הם לא היו זקוקים להתגייסותו של ה"עם" ולא היו להם כלל את הכלים לרתום את "תודעתו" לממלכתם . לכן, הניסיון להסביר את שורשי המונותיאיזם הראשון על רקע של תעמולה רחבה שנועדה לספח את שטחי הצפון ואשר נוהלה על ידי ממלכה קטנה ושולית הוא מהלך היסטוריוגרפי מאוד לא משכנע, גם אם הוא עשוי אולי להורות על הלך רוח "אנטי – סיפוחיסטי" במדינת ישראל של תחילת המאה ה – 21 לספירה . גישה המרמזת על כך שצרכיו הביורוקרטים – ריכוזיים של השלטון בירושלים הקטנה שלפני החורבן הם שהביאו לפולחן של "ה' לבדו" המונותיאיסטי ולחיבור תיאולוגיה רטרוספקטיבית בדמותם של ספרי התנ"ך ההיסטוריים היא עמדה 191 הרי בני זמנו של יאשיהו אשר קראו את החיבורים המספרים מעוררת תהיות . על תפארת א...
אל הספר