ו. מהלך אתנוצנטרי ב'מערב'

שלמה זנד 100 מניו יורק, מקלטם הגדול ביותר של יהודי מזרח אירופה, שאליה הוא עצמו היגר ב – 1926 . זווית ראייה מיוחדת זו תרמה לא מעט לעיצובו של שיח חופשי יותר וליניארי הרבה פחות מזה שהתפתח באותה עת ב"אסכולה הירושלמית" ויורשיה 127 אצל בארון לא נמצא את הסינדרום של שלילת המאוחרים במדינת ישראל . ה"גולה" שנעוץ היה בליבתה של ההיסטוריוגרפיה הציונית, ומכאן נובע הצביון השונה של המצפן המחקרי אשר הדריכו . תיאור חיי הקהילות היהודיות בעולם על ידי בארון הוא אכן מגוון, מקורי, ולעתים אף חריג — הוא הסתייג מהגישה שאותה כינה "בכיינית" בשרטוט גורלם של היהודים — אולם בכל הכרוך בהולדתו של ה"עם היהודי", התבניות הקדם – לאומיות שעיצבו גרץ ודובנוב בעקבות התנ"ך הפכו לאבני תשתית שלא ניתן היה כבר לעקוף אותן . לפיכך, עוד בפתח ספרו רחב היריעה נמצא את בארון מכריז בביטחון : הנטייה הרווחת כעת בין מבקרי המקרא היא לתת אמון יותר בסיפורי המקרא, לרבות גם של הדורות הראשונים . דורנו היום מודה בדרך כלל בערכן ההיסטורי של העובדות המונחות ביסוד סיפורי המקרא, אם כתוצאה מריאקציה נגד הביקורת העליונה שמלפני עשרות שנים אחדות, הקיצונית והא...  אל הספר