פרק שלישי - המשיח כקורבן כפרה

האמונה הנוצרית הקדומה 58 הצליבה כמתרחשת ביום החג למחרת, הרי שאצל יוחנן נעצר ישוע כבר לפנות השחר של ערב פסח והוצא להורג בשעות הצהריים של אותו יום, כלומר, בעת הקרבת קורבן הפסח בבית המקדש . על מנת לא להשאיר ספק בכך, מבליט בעל הבשורה את עיתוי המעצר ( יוחנן יח 28 - 29 ) : ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל לשכת הנציב . ויהי בבוקר השכם והמה [ הכוהנים הגדולים ופמלייתם ] לא נכנסו אל הלשכה, כדי שלא ייטמאו ויוכלו לאכול [ בערב ] את הפסח . ויצא פילטוס אליהם . דהיינו, היה עליהם להקריב את הפסח ולאוכלו באותו היום, ולכן גילה פילטוס התחשבות ויצא אליהם כדי שלא יצטרכו להיכנס ללשכתו של נוכרי ערב הפסח . בהתאם לכך, הסעודה האחרונה אינה מוצגת אצל יוחנן כסדר פסח, ואין בה מרכיבים של הטקס — לא כוס ולא כוסות של יין, לא ברכת המוציא ולא קריאת הלל — המופיעים בגרסאות הסינופטיות ( מתי כו 26 - 30 ; מרקוס יד 22 - 26 ; לוקס כב 17 - 20 ) . יוחנן מתאר את הסעודה כמעין שיחת פרידה של ישוע מתלמידיו, שבה הוא פורש לפניהם את משנתו הדתית ( פרקים יג - יז ) . אולם לדידנו חשוב יותר שהחפיפה בזמן של הצליבה ושל העלאת הקורבן בבית המקדש יוצרת ז...  אל הספר