ההנהגה האלוהית והשתקפותה בסוגיית צדיק ורע לו כיסוד הגותו של רמח״ל 175 24 . . . כל חכמת האמת אינה אלא האמונה ועיקר החכמה הוא יחודו העליון ית״ש חכמה מראה אמיתת האמונה, להבין כל מה שנברא או שנעשה בעולם — איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך נכון מן האל האחד ב״ה לגלגל 25 בירור הייחוד איננו אלא בירור הכל, להביאו אל השלמות הגמור באחרונה״ . 26 להבדיל מעצמותו מעמדו, תוכן התגבשותו וכיוון פעולתו של הרצון האלוהי, הטרנסצנדנטית של א״ס . המציאות כולה, ברבדיה האלוהיים ובפרטי עולמותיה 27 הנבראים, מיוסדת על עניין הייחוד ונועדה להגשים את הרצון האלוהי בגילויו . גאולתו : או אז תזכינה הנשמות לתענוגן האמיתי ש״אינו בטוב, אלא בשלמות״ ( שם, פתח מט, עמ׳ קפב ) . 24 רעיון הייחוד מוצג לרוב בממדיו העיוניים, כשבקביעת גִדרו ובבירור אופני התגלותו משמשים טיעונים ושימושי לשון כמו-פילוסופיים . בממדים אלה מופיע הרעיון בחיבורים קבליים, שטבועים בחותמה של סיסטמטיזציה עיונית, ובחיבורים שעוסקים ביסודותיה של ההנהגה האלוהית . אך דבר ברור הוא ולמד מעניינו, שלרעיון זה נודעת גם משמעות מיתית, שאותה מציין רמח״ל במקומות שונים...
אל הספר