270 עדויות עולים ופעילי עלייה יעקב ( מולועלם ) סמואל 2 ביום [ האחרון של המסע ] קיבלה מסירות הנפש שבה פעלנו להגשמת החלום משמעות מיוחדת . הלכנו בקצב קדחתני כדי לנצל את מזג האוויר הנוח של שעות הבוקר, אך כוחותינו אזלו והלכו, והגוף לא היה מסוגל להכיל את העייפות, את הצמא הנורא ואת הסבל שהיו מנת חלקו ב- 30 ימי המסע שמאחורינו . היינו קבוצה של כ- 165 איש — משפחות, זקנים וטף — וכולנו הלכנו בטירוף ובנחישות קשים לתיאור . הלכנו אחר ציוץ הציפורים והתחקנו אחר קולות החיות בתקווה שתובלנה אותנו למקור מים . מרחוק ראינו פתאום צמחים ירוקים, ועלה באפינו ריח של בוץ . השמחה והאושר הרקיעו שחקים . התנפלנו על הבוץ, כל אחד במאבק הישרדותו הפרטי, וכל זה רק כדי להרטיב את הגרון ואת הפה היבשים כל כך . [ . . . ] אחרי שלושה לילות קשים בגבול סודן נדרשנו לשלם עשרה ביר לאדם כדי להגיע למחנה הצלב האדום שבאום רקובה . לאחר הירידה מהמשאית התבקשנו לגשת אל הסודני שביצע רישום מסודר של חלוקת האוהלים, חולקו לנו בגדים משומשים ואוהל אחד לכל עשרה אנשים . היו אנשים שחשבו כי אנו אמורים לקחת מהבגדים המשומשים ללא אישור מהסודנים, משום שלא ה...
אל הספר